בס"ד
הלכות שבת / רחיצה בשבת
א. השוטף את ראשו בשבת צריך להזהר שלא לסחוט אחר כך את שיער הראש או הזקן. (משנ"ב סי' שכ"ו ס"ק כ"ה)
ב. מותר לחמם בגד או כלי וליתנו על הגוף כדי להתחמם. (שו"ע שם ס"ו)
* * *
החכם אומר הריני לומד שתי הלכות היום ושתים למחר עד שאני לומד את כל התורה כולה (ויקרא רבה)
[לענין מעשה, יש לעיין במקור הדברים]
אם אינכם מעוניינים לקבל הודעות אלו, הודיעונו ונסירכם
בס"ד
הלכות שבת / רחיצה בשבת
א. נהגו לאסור רחיצה בשבת בים או בנהר, כיון שיש בזה כמה חששות איסור, כסחיטת שערות, וטלטול המים [ולכן אם נכנס למים במקום נמוך כשפת הים, אסור לו ללכת בתוכם ארבע אמות, שהרי כשיחזור יטלטל עמו את המים שעליו]. (משנ"ב סי' שכ"ו ס"ק כ"א)
ב. יש אומרים שאף במקלחת ביתית אסור לשטוף כל או רוב גופו במים קרים (שונה הלכות שם ס"ו בשם החזו"א), ויש מקילים במקום שמצטער מהחום (אגרות משה ח"ד סי' ע"ד)
* * *
החכם אומר הריני לומד שתי הלכות היום ושתים למחר עד שאני לומד את כל התורה כולה (ויקרא רבה)
[לענין מעשה, יש לעיין במקור הדברים]
אם אינכם מעוניינים לקבל הודעות אלו, הודיעונו ונסירכם
בס"ד
הלכות שבת / רחיצה בשבת
א. מותר לרחוץ אפילו את כל גופו, במים קרים, ולא רק כל אבר בפני עצמו אלא אפילו את כל גופו יחד. אמנם נהגו שלא לרחוץ בשבת בים או בנהר. (שו"ע ומשנ"ב סי' שכ"ו ס"ד וס"ה, ומשנ"ב ס"ק כ"א)
ב. אמנם אסור לרחוץ את גופו במים קרים ולשבת מיד מול האש כדי שיתחממו המים שעליו, ואפילו אם אינם מתחממים עד כדי 'בישול' אלא רק נהיים פושרים, אסור. ויש אומרים שאפילו את מקצת אבריו, כגון ידיו בלבד, אסור לחמם מול האש לאחר רחיצתם במים קרים. אך מותר לחמם את גופו מול האש ואחר כך לרחוץ אפילו את כל גופו במים קרים. (שם)
* * *
החכם אומר הריני לומד שתי הלכות היום ושתים למחר עד שאני לומד את כל התורה כולה (ויקרא רבה)
[לענין מעשה, יש לעיין במקור הדברים]
אם אינכם מעוניינים לקבל הודעות אלו, הודיעונו ונסירכם
בס"ד
הלכות שבת / רחיצה בשבת
א. אסור לאדם לרחוץ בשבת במים חמים את כל גופו, או את רוב גופו, ואף אם רוחץ כל אבר ואבר לבד, אסור. ואפילו לשפוך את המים על גופו ולהשתטף, אסור, ודין זה הוא מגזירת חכמים, שמא יבוא האדם לחמם מים בשבת. (שו"ע ומשנ"ב סי' שכ"ו ס"א)
ב. אמנם מותר לאדם לרחוץ רק את פניו ידיו ורגליו, או שאר אברים, כל זמן שאינו רוחץ את רוב גופו. (שם)
* * *
החכם אומר הריני לומד שתי הלכות היום ושתים למחר עד שאני לומד את כל התורה כולה (ויקרא רבה)
[לענין מעשה, יש לעיין במקור הדברים]
אם אינכם מעוניינים לקבל הודעות אלו, הודיעונו ונסירכם
בס"ד
הלכות שבת
א. מותר להדיח כלים בשבת, אם עושה כן לצורך השבת, וכגון אחרי סעודה ראשונה או שניה מותר להדיח לצורך הסעודה שלאחריה, אבל אחרי סעודה שלישית, אין להדיח, אם אכן אינו צריך לכלים אלו לשבת זו. (שו"ע ומשנ"ב סי' שכ"ג ס"ו)
ב. אפילו אם הוא צריך רק צלחת או כוס אחת, מותר לו להדיח את כל הצלחות או הכוסות, כיון שכל אחת מהן יכולה לשמש לו לצורכו. (שם)
* * *
החכם אומר הריני לומד שתי הלכות היום ושתים למחר עד שאני לומד את כל התורה כולה (ויקרא רבה)
[לענין מעשה, יש לעיין במקור הדברים]
אם אינכם מעוניינים לקבל הודעות אלו, הודיעונו ונסירכם
בס"ד
הלכות שבת
א. נאמר בפסוק לגבי השבת 'מִמְּצוֹא חֶפְצְךָ', ודרשו חכמים שאסור לאדם לעסוק בחפצי עצמו בשבת אף שאין בכך מלאכה, ולכן אסור לאדם ללכת לשדותיו בשבת ולהתבונן בהם אם הם צריכים תיקון וכדומה, באופן שניכר הדבר שהוא מתבונן בצרכי השדה, וכן כל כיוצא בזה. (שו"ע ומשנ"ב סי' ש"ו ס"א)
ב. אמנם מותר לדבר ב'חפצי שמים', והיינו צרכי מצוה, כגון לחשב הוצאותיו לצורך סעודת מצוה, או לפסוק צדקה, או לפקח על צרכי הרבים, ולשדך את הבנות, וכיוצא בזה. (שם ס"ו)
* * *
החכם אומר הריני לומד שתי הלכות היום ושתים למחר עד שאני לומד את כל התורה כולה (ויקרא רבה)
[לענין מעשה, יש לעיין במקור הדברים]
אם אינכם מעוניינים לקבל הודעות אלו, הודיעונו ונסירכם
בס"ד
הלכות שבת
א. בחורים צעירים המתענגים בקפיצתם ומרוצתם, מותר להם לעשות כן בשבת אפילו לכתחילה, כיון שזהו עונג עבורם. (שו"ע ומשנ"ב סי' ש"א ס"ב)
ב. כמו כן, מותר לכל אדם לרוץ בשבת כדי לראות דבר שהוא מתענג בראייתו. אבל לרוץ לצורך התעמלות ורפואה, אסור. (שם)
* * *
החכם אומר הריני לומד שתי הלכות היום ושתים למחר עד שאני לומד את כל התורה כולה (ויקרא רבה)
[לענין מעשה, יש לעיין במקור הדברים]
אם אינכם מעוניינים לקבל הודעות אלו, הודיעונו ונסירכם
בס"ד
הלכות שבת
א. אסור לרוץ או לקפוץ בשבת, שנאמר 'וכבדתו מעשות דרכיך', ודרשו חכמים שלא יהא הילוכך בשבת כהילוכך בחול, ובחול דרך בני אדם לרוץ ולמהר לעסקיהם, ובשבת אסור לעשות כן, אלא יש להלך בנחת. אמנם מותר לרוץ לדבר מצוה, כגון לבית הכנסת וכיוצא בזה. (שו"ע ומשנ"ב סי' ש"א ס"א)
ב. לכן, אין לפסוע בשבת פסיעה גדולה מ'אמה' [57.6 ס"מ לחזו"א, ו-48 ס"מ לגר"ח נאה], ומקום הנחת הרגל הוא חלק מה'אמה', ולכן צריך שיהיה מרווח בין רגל לרגל בשעת הפסיעה כחצי אמה [אורך כף הרגל הוא כחצי אמה]. ושיעור זה הוא לאדם בינוני, אך לאדם גדול, השיעור הוא כפי גודלו. (שם)
* * *
החכם אומר הריני לומד שתי הלכות היום ושתים למחר עד שאני לומד את כל התורה כולה (ויקרא רבה)
[לענין מעשה, יש לעיין במקור הדברים]
אם אינכם מעוניינים לקבל הודעות אלו, הודיעונו ונסירכם
בס"ד
הלכות שבת / מוצאי שבת
א. כיון שסעודה רביעית נועדה 'ללוות' את השבת, ראוי להקדים לאוכלה כמה שיותר סמוך ליציאת השבת, ואם אינו תאב עדיין לאכול מחמת סעודה שלישית, מכל מקום ראוי שלא יעסוק במלאכת קבע קודם שיאכל סעודה רביעית, ועל כל פנים אין כדאי לאחר סעודה זו אחר חצות הלילה. (שו"ע ומשנ"ב סי' ש' ס"א)
ב. אמרו הקדמונים שיש אבר אחד באדם ששמו 'נסכוי', ואבר זה נשאר קיים בקבר עד עת התחיה, ואפילו אחר שנרקבו כל העצמות, ואבר זה אינו נהנה משום אכילה, כי אם מסעודת מלוה מלכה. (שם)
* * *
החכם אומר הריני לומד שתי הלכות היום ושתים למחר עד שאני לומד את כל התורה כולה (ויקרא רבה)
[לענין מעשה, יש לעיין במקור הדברים]
אם אינכם מעוניינים לקבל הודעות אלו, הודיעונו ונסירכם
בס"ד
הלכות שבת / מוצאי שבת
א. כשם שצריך לכבד את השבת בכניסתה, כן צריך לכבדה ביציאתה, כמו שאדם מלוה את המלך בצאתו מן העיר, ולכן יש לאדם לסדר את שולחנו במוצאי שבת במפה נאה וכדומה, אפילו אם אינו אוכל אלא אכילה מועטת. (שו"ע ומשנ"ב סי' ש' ס"א)
ב. ראוי לקבוע סעודה רביעית ['מלוה מלכה'] על הפת, ולהדרה בבשר ושאר תבשילים. אמנם אין זו חובה, ואם אין לו או שאינו רוצה כל כך לאכול, ראוי שיאכל לכל הפחות מיני מזונות או פירות. (שם)
* * *
החכם אומר הריני לומד שתי הלכות היום ושתים למחר עד שאני לומד את כל התורה כולה (ויקרא רבה)
[לענין מעשה, יש לעיין במקור הדברים]
אם אינכם מעוניינים לקבל הודעות אלו, הודיעונו ונסירכם
בס"ד
הלכות שבת / הבדלה
א. אסור לעשות שום מלאכה קודם הבדלה, ואף שכבר היה צאת הכוכבים ויצאה שבת, כיון שלא הבדיל עדיין יש עליו מקצת קדושת שבת, ואסרו עליו חכמים לעשות מלאכה, אך אם הבדיל בתפילה או שאמר 'ברוך המבדיל בין הקודש ובין החול', מותר לו לעשות מלאכה. (שו"ע ומשנ"ב סי' רצ"ט ס"י)
ב. אמנם לענין אכילה לא די בהבדלה שבתפילה או באמירת 'ברוך המבדיל', אלא צריך להבדיל הבדלה גמורה דוקא על הכוס, וגם בתפילה [אלא אם כן שכח להבדיל בתפילתו, שאז די בהבדלה על הכוס]. (שם)
* * *
החכם אומר הריני לומד שתי הלכות היום ושתים למחר עד שאני לומד את כל התורה כולה (ויקרא רבה)
[לענין מעשה, יש לעיין במקור הדברים]
אם אינכם מעוניינים לקבל הודעות אלו, הודיעונו ונסירכם
בס"ד
הלכות שבת / הבדלה
א. מי שאכל קודם הבדלה, בשוגג או במזיד, יכול וחייב להבדיל. (שו"ע ומשנ"ב סי' רצ"ט ס"ה)
ב. מי שלא הבדיל במוצאי שבת, יכול להבדיל עד סוף יום שלישי, ויש אומרים שיכול להבדיל רק ביום ראשון. אמנם ברכת הבשמים והאש נוהגת רק במוצאי שבת, ואם מבדיל בימים אלו אינו מברך עליהם, אלא רק על הגפן וברכת 'המבדיל'. (שם ס"ו)
תיקון: סעיף ב' שנכתב אתמול, לפיו מותר לאכול לאחר השקיעה עד חצי שעה לפני צאת הכוכבים, שייך במקומות בחו"ל שהשקיעה רחוקה מצאת הכוכבים, או לאלו הנוהגים כרבינו תם, אך לפי הנהוג ברוב ארץ ישראל יש פחות מחצי שעה בין שקיעת החמה לצאת הכוכבים, ומהשקיעה אסור לאכול.
* * *
החכם אומר הריני לומד שתי הלכות היום ושתים למחר עד שאני לומד את כל התורה כולה (ויקרא רבה)
[לענין מעשה, יש לעיין במקור הדברים]
אם אינכם מעוניינים לקבל הודעות אלו, הודיעונו ונסירכם
בס"ד
הלכות שבת / הבדלה
א. אם התחיל לאכול סעודה שלישית לפני שקיעת החמה, יכול להמשיך באכילתו אף זמן רב לאחר שקיעת החמה, ורק לאחר ברכת המזון צריך להבדיל. אבל אם אינו באמצע הסעודה, אסור לאכול שום אוכל או לשתות יין ושאר משקים, משקיעת החמה עד שיבדיל, אמנם מים מותר לשתות קודם הבדלה. (שו"ע ומשנ"ב סי' רצ"ט ס"א)
ב. בשעת הדחק, אף מי שאינו באמצע הסעודה, יכול לאכול או לשתות אף לאחר שקיעת החמה, עד חצי שעה לפני צאת הכוכבים. (שם)
* * *
החכם אומר הריני לומד שתי הלכות היום ושתים למחר עד שאני לומד את כל התורה כולה (ויקרא רבה)
[לענין מעשה, יש לעיין במקור הדברים]
אם אינכם מעוניינים לקבל הודעות אלו, הודיעונו ונסירכם
בס"ד
הלכות שבת / הבדלה
א. אם רואה האדם את האש מרחוק ואינו יכול להשתמש לאורה, או שהוא יכול להשתמש לאורה אבל אינו רואה את הלהבה עצמה, אינו מברך, עד שיראה את הלהבה ויהנה מאורה. (שו"ע ומשנ"ב סי' רח"צ סט"ו)
ב. ולכן, אין מברכים על אש הנמצאת מאחורי רשת של ברזל, אף שהאור עובר דרך החורים, מכל מקום כיון שאינו רואה את הלהבה בבירור, אינו יכול לברך. וכן אם האש מאחורי זכוכית שקופה, לא יברך עליה, אמנם יש מקילים בזכוכית בשעת הדחק. (שם)
* * *
החכם אומר הריני לומד שתי הלכות היום ושתים למחר עד שאני לומד את כל התורה כולה (ויקרא רבה)
[לענין מעשה, יש לעיין במקור הדברים]
אם אינכם מעוניינים לקבל הודעות אלו, הודיעונו ונסירכם
בס"ד
הלכות שבת / הבדלה
א. כדי לברך על הנר יש צורך שיהיה האדם [המברך או השומע ויוצא ידי חובה] קרוב אל האש בשיעור שיוכל להבחין בין מטבע של מדינה אחת לבין מטבע של מדינה אחרת. (שו"ע ומשנ"ב סי' רח"צ ס"ד)
ב. אין מברכים על נר שהודלק בשבת, אפילו על ידי גוי, ואפילו אם הדליקו הגוי לצורך עצמו, ואף בדיעבד יש לחזור ולברך על נר אחר. (שם ס"ה)
* * *
החכם אומר הריני לומד שתי הלכות היום ושתים למחר עד שאני לומד את כל התורה כולה (ויקרא רבה)
[לענין מעשה, יש לעיין במקור הדברים]
אם אינכם מעוניינים לקבל הודעות אלו, הודיעונו ונסירכם
בס"ד
הלכות שבת / הבדלה
א. מצוה מן המובחר לברך על אבוקה, או על נר שיש בו כמה פתילות והאש של פתילה אחת נוגעת בחברתה, אך בדיעבד אין זה מעכב ואפשר לברך אף על נר אחד. (שו"ע ומשנ"ב סי' רח"צ ס"ב)
ב. נוהגים להסתכל לאור הנר בכפות הידים והצפרניים, על ידי שמכופפים את האצבעות לתוך כף היד על גבי האגודל, ורואים בבת אחת את הצפרניים ואת כפות הידים. והטעם לכך, כיון שעל ידי ההסתכלות בצפרניים ניכר האור, שמבחינים בין האצבע לצפורן. ועוד, שהצפרניים הן סימן ברכה, שהן גדלות תמיד. וכן בשרטוטי כפות הידים יש סימן להתברך בו. ויש נוהגים גם לפשוט את האצבעות ולהסתכל על גב האצבעות והצפרניים. (שם ס"ג)
* * *
החכם אומר הריני לומד שתי הלכות היום ושתים למחר עד שאני לומד את כל התורה כולה (ויקרא רבה)
[לענין מעשה, יש לעיין במקור הדברים]
אם אינכם מעוניינים לקבל הודעות אלו, הודיעונו ונסירכם
